אמנות

במדריך הקודם עשינו מלבן תלת מימדי בעזרת נקודת מגוז (ראו קישור למדריך אם לא קראתם אותו עדיין).
ניתן להפוך כל מלבן שמציירים, בכל מקום על הנייר, לתלת מימד באותה הצורה, ע"י חיבור הקווים (הנקראים הקווים האורטוגונלים) מהפינות שלו לנקודת המגוז (הנמצאת על קו האופק) ואז חיבור הקווים האורטוגונלים עם הקווים האופקיים והאנכיים (הנקראים גם הקווים הרוחביים).


המלבן התלת מימדי המלא הזה נמצא בצד שמאל ומתחת לקו האופק.

הוא נמצא תחת גובה העיניים שלנו ולשמאלנו.

אנו רואים רק את הדופן המקביל לפנים שלנו, את הדופן העליון ואת הדופן הימני.

בתמונה זו צוירו 2 מלבנים נוספים בעזרת אותה נקודת העלמות.

המלבן התלת מימדי על קו האופק נמצא בגובה העיניים שלנו. אנחנו יכולים רק לראות את הדופן המקביל לפנים שלנו ואת הדופן הימני.

המלבן התלת מימדי שנמצא מעל לקו האופק נמצא גם מעל לגובה העיניים שלנו. הדופן העליון והשמאלי שלו נסתרים מעיננו.

בציור זה הוספנו עוד 3 מלבנים תלת מימדיים בצד ימין.

שימו לב שלא ניתן לראות את הדופן הימני שלהם.

כמו כן, שימו לב שאנחנו לא רואים את הדופן העליון ואת הדופן התחתון של 2 המלבנים הנמצאים על קו האופק (בגבוה העיניים)

המלבן המצויר במרכז קו האופק מקביל לעיננו ואנחנו לא יכולים לראות אף אחת מהדפנות שלו מלבד הדופן המקביל אלינו.

שימו לב שאנו רואים את הדופן התחתון אבל לא את החלק העליון או את הצדדים של המלבן הנמצא מעל לגובה העיניים שלנוץ

שימו לב שאנו רואים רק את הדופן העליון של המלבן התלת המימדי הנמצא מתחת לגובה העיניים שלנו.

אם נעמוד ממול לעצם כלשהו, כמו עם הארון בתמונה משמאל, ניתן לראות את הקצה העליון והתחתון כקווים אופקיים הנמצאים במרחק שווה אחד מהשני.

אבל אם אנו נשנה מיקום, הקווים המקבילים של הקצה העליון והתחתון של הארון נראים כאילו הם מתקרבים ונהיים קטנים יותר ככל שהם מתרחקים מהמיקום בו אנו עומדים (או יושבים במקרה שלנו).

התמונה עם הסימונים מראה שכל הקווים האורטוגונליים מגיעים לנקודת ההעלמות (כולל אלו של רצפת הבלטות וכל הארונות).

אנו לא יכולים לראות את הדופן העליון של העצמים הנמצאים מעל לקו האופק המצוייר בצבע צהוב.

אם אנחנו רוצים לצייר את הארונות במטבח, נצייר את המלבן והקווים האורטוגונלים של הארון הקרוב ביותר למיקום בו אנו עומדים מצד שמאל.
לאחר מכן נחזור על התהליך לארון בצד ימין.

הארונות הם באותו הגובה והרוחב במציאות.
הם מסודרים ומלאים אז אנו רק צריכים לצייר קווים אנכיים המחברים את הקווים האורטוגונלים במרחקים שונים (בצד הנראה לעין).

*שימו לב שככל שהארונות מתקרבים לנקודת ההעלמות הם נראים קטנים יותר, הם נהיים רחוקים יותר מהנקודה בה אנו עומדים.

ניתן להשתמש בפרספקטיבת נקודת מגוז אחת לציור עצמים כמו קירות, מסדרונות, כבישים, מסילות רכבת וחדרים.

נקודת ההעלמות לא חייבת להיות במרכז האופק. היא ממוקמת על קו האופק המנוגד לפנים שלנו והיכן שזווית הראיה שלנו נמצאת. בחירת הטווח שלנו לשמאל או לימין (מהנקודה בה אנו עומדים) שאנו רוצים להראות בציור שלנו, קובע את מיקום נקודת ההעלמות.

צורות יכולות להיות חופפות אחת לשניה. יש לצייר את הדופן המקביל אלינו תחילה.

כאן, הקווים האורטוגונלים מחברים את כל הפינות של המלבנים.

נצייר את הקווים הרוחביים ונמחק את אלו שמוסתרים על ידי המלבן מלפנים.

חפיפה של צורות היא אחת השיטות הנותנות לציור תחושה של עומק.

מלבנים הם לא הצורות היחידות שניתן לצייר אותם בתלת מימד. מעצבים גרפיים משתמשים לעתים קרובות בפרספקטיבת נקודת מגוז אחת ליצירת צורות או אותיות תלת מימדיות ע"י חיבור קווים אורטוגונלים מהפינות שלהם לנקודת העלמות אחת.

קווים רוחביים מחברים את הקווים האורטוגונלים באותה הזווית כמו הצורה המקורית (המקבילה אלינו).

אותם החוקים החלים על המלבן בנוגע לאילו צדדים ניתן לראות חלים על הצורות האלו, תלוי במיקום הצורה ביחס לנקודת ההעלמות.