אוכל משקאות ומתכונים

טעימת יין — השלבים הבסיסיים - מראה :

מבחינים בשלושה קריטריונים עיקריים לפיהם שופטים יין: מבט או מראה, ארומות וטעמים. בנוסף לפירוט כל אחד מהקריטריונים האלה, טועמי יין נוהגים לשקלל את התכונות השונות שמתגלות בו למה שמוגדר כ"התרשמות כללית".

ניקוד היין :

בעולם היין קיימים שני סולמות הערכה אוציונים עיקריים: הסולם הלקאסי, הבריטי, למעשה, שמגדיר ליין ניקוד של 0 — 20 נקודות. למעשה לא מתיחסים לרוב ליין בעל ניקוד פחות מ- 13, בערך, כיון שאז היין פסול. סולם ציונים שני הונהג על ידי רוברט פרקר, והוא מנקד את היין מ- 1 עד 100. כל ציוני היין מתחילים מ- 50 נקודות (זה למעשה האפס), ויין שציונו 65 או פחות נחשב לפסול, ואם לא כך, הוא לא ממש ראוי לשתיה. בשני הסולמות, מבקרי היין שנותנים ציונים ליינות נוטים לתת גם חצאי נקודות ועשיריות נקודה, שמקבלים משמעות קריטית באלפיון העליון של היינות בעולם.

מראה :

מכינים מראש משטח לבן, נייטרלי ולא מבריק. מוזגים כמות ששווה לכ- 60 עד 100 מיליליטר של יין בכוס מתאימה, נקיה. בכל מקרה, אל תמזגו יותר משליש גובהה של הכוס, כיון שזה לא יאפשר לכם ל"ערסל" בסיבוב את היין. פחות מדי, לא יאפשר התיחסות אמיתית לצבעו ולצפיפותו של היין.

באוחזכם בגבעול הכוס ולא בגופה, הטו את היין אל מול המשטח הלבן. בחנו את היין וראשית התרשמו ממנו באופן כללי:

האם היין מבריק, צלול או עכור? האם הוא נראה כאילו יש בו משקעים?

מהו הצבע של היין? האם הוא אטום או חיוור?

איך נראים שולי היין? האם הם דומים בגוון שלהם לגוון של היין במרכז הכוס? אם לא, במה הם שונים. מהו גובה השוליים (החלק החיוור) בכוס?

ביינות לבנים, הצבע הולך ומתכהה ככל שהיין מתבגר. יינות צעירים יהיו שקופים או זהובים, בעלי גוון ירקרק או צהוב. יינות לבנים שיש להם גוון ורדרד, פגומים בדרך כלל. הם יהיו ראויים לשתיה, אבל צבע כזה ביין לבן נחשב לפגם. יין חום הוא יין מקולקל, שהתחמצן. יין לבן חסר צבע - צלול ובהיר לגמרי - הוא לא יין פגום, להפך. יין שצבעו צהוב או זהב עמוק יכול להיות כבר יין שעבר זמנו במקרים מסוימים, כי התבגר והזדקן, אבל במקרים אחרים (יינות סוטרן וטוקאי, יינות קינוח אחרים) הוא יכול להיות יין צעיר, שחייו עדיין לפניו. מנגד, כאמור, יינות לבנים שצבעם חום - מחומצנים.

ביינות אדומים, הצבע הצעיר הוא סגול אדום. אחר כך כתום (מתחיל מהשוליים פנימה) ולבסוף חום. ככל שהיין מתקרב לחום — היין בוגר יותר. אם אין מדובר ביין שזה יחודו, הרי שאם פותחים בקבוק משנת בציר קרובה (ביינות אדומים ישראליים טווח של שנתיים עד שלוש לכל היותר), והיין מראה סימני גיל, יש להניח שהוא לא במיטבו. יתכן שהוא מקולקל או פשוט לא עשוי טוב.

באופן כללי ניתן לאמר שככל שהיין בהיר יותר, האקלים בו גדלו הענבים הוא קריר יותר. גם התאחיזה לזן היא נכונה — למשל פינו נואר נותן יינות בהירים יחסית, במיוחד באזורים קרירים — ויש להשוות יינות מאותו זן, לפחות, על מנת לקבל מושג על גיל היין.