פיננסי

ריק פיטינו, מחבר הספר "עשרת השלבים אל הניצחון", שאימן את קבוצת הכדורסל "הבוסטון סלטיקס", מונה עשרה שלבים המובילים אדם או קבוצה לניצחון:

1.      לגבש הערכה עצמית.

2.      להציב יעדים תובעניים.

3.      לגבש גישה חיובית.

4.      לסגל הרגלים טובים.

5.      להיות אמני תקשורת.

6.      ללמוד מאנשי מופת.

7.      לפרוח במצבי לחץ.

8.      להתמיד ללא פשרות.

9.      ללמוד ממצוקה.

10.    לשרוד אחרי הצלחה.

בנוסף על שלבים אלה הוא קובע — זה תלוי רק בכם! גישה, פעולה, התמדה. אלה הם שלושת היסודות שעל כל אדם להציב לעצמו, אם הוא מבקש להגיע ליעד מסוים בדרך להשיג משהו טוב יותר. כמוהו גם הנשיא אובמה, שאמר בריאיון שנערך איתו, כי המאפיין העיקרי של האנשים שהפכו להיות נשיאי ארצות הברית הוא נחישות והתמדה.

תחילתו של עסק משפחתי, בדרך כלל, היא ביחיד בעל חזון. הוא משקיע הרבה עבודה, חוכמה ויוזמה ובונה אימפריה. אבל בשלב מתקדם בחייו הוא חייב ללמוד להשתנות ולעבור ממודל של יחיד חכם ומוביל למודל של קבוצה. קבוצה הפועלת יחדיו למען השגת מטרות משותפות, מטרות המשלבות יעדים של אנשים בוגרים עם יעדים של אנשים צעירים.

מי שחושב כי המעבר ממודל של יחיד למודל של קבוצה הוא מעבר קל ופשוט — טועה ומטעה את סביבתו. מי שאומר ״אחרי המבול״, מנסה בעצם להגיד שמישהו אחר ייקח את הקיים ויעשה כמיטב יכולתו כדי להעביר אותו ממודל היחיד למודל הקבוצה. אך מי שאומר זאת, דומה לשחקן כדורסל המבקש לנוע על המגרש לבדו ולזקוף לזכותו את כל הנקודות. סופו שייעצר על ידי הקבוצה שמולו, חבריו לקבוצה יפסיקו למסור לו כדורים והמאמן יורה לו את הדרך לספסל.

אלון ברוידא- העברת עסק מדור לדור היא מלאכה משולבת המחייבת את האב המייסד ללמוד להתייחס לילדיו כשווים — כחלק מהקבוצה שלו, חלק בלתי נפרד מהצוות שלו. קבוצה שבלעדיה לא ניתן להמשיך ולשחק. הוא חייב לשנות גישה ולעבור מהנהגה של עצמו להנהגה של הצוות שלו — של משפחתו. לא רק באמצעות כסף, אלא על ידי כך שידאג לאמן את בני משפחתו להיות הבעלים של העסק שלהם, דבר המחייב לימודים, מוסר עבודה, כיבוד משפחה והחלטה לאפשר לכל בני המשפחה השותפים לממש את נקודות העוצמה שלהם.

"צריך להיצמד לחזקים גם אם זה כואב," אמר לי אחד מלקוחותי, ואני ממשיך ואומר כי על החזקים להיות מספיק חזקים ומבינים כדי לאפשר לאלה שחלשים יותר להיצמד אליהם.

בספארי בלפלנד נוהגים לקשור כמה כלבי האסקי למזחלת אחת. הכלבים מסומנים לפי רמות הכושר שלהם, והסיבה לכך פשוטה: כשאתה רץ לבד אתה קובע לבדך את הקצב שלך — מתי לרוץ, מתי להאט ומתי לעצור. הכול בהתאם לכושר שלך וליכולת שלך. כשהכלבים רצים בקבוצה עליהם להיות פחות או יותר באותה רמת כושר, מאחר שאם נצרף כלב חלש לקבוצה של כלבים חזקים והוא יבקש לעצור באמצע כי נגמר לו האוויר, הכלבים האחרים ימשיכו לרוץ ולכפות עליו את הקצב שלהם. כלב חלש עלול פשוט למות מהמאמץ ששאר הכלבים החזקים כופים עליו. מדריכי הכלבים בלפלנד הבינו מזמן שאין ביכולתם לכפות על מי שאינם שווים להיות שווים, ולכן הם דירגו את כלביהם לקבוצות ומחברים למזחלת אחת רק כלבים באותה רמת כושר. הם לא מונעים מהכלבים החלשים למשוך מזחלת. הם רק דואגים לכך שכל אחד ישתייך לקבוצה שלו וכל קבוצה תמשוך את המזחלת בקצב שלה. כל הכלבים נחים יחדיו בתום הריצה, אוכלים אותו אוכל וגרים באותן מלונות.

הדימוי לכלבים נועד להמחיש לנו כי בסביבה טבעית לחלוטין של כלבים מזן אציל, שכל אחד מהם הוא אינדיבידואל ובעל אופי ויכולת משל עצמו, המעבר מפעולה כיחיד לפעולה במסגרת קבוצה מחייב התחשבות ביכולת האישית והתאמה בין היכולת הקבוצתית ליכולת האישית. אין אפשרות ליחיד לפעול לבד במסגרת קבוצה, ועליו להתאים את הקצב שלו לקצב של קבוצתו. מי שנמצא בכושר מצוין ומבקש להמשיך ולשחק חייב למצוא לעצמו קבוצה באיכות דומה. מי שחזק מדי וישולב במסגרת של קבוצה חלשה יצטרך להתאים את עצמו לקצב של החלשים יותר.