מחשבים

את הזיכרון אנו מגדירים כ"תאים" כאשר לכל תא מוגדרת כתובת שאליה אנו יכולים לגשת.
כלומר, אנו יכולים לדוגמא להכניס לתא בכתובת 2354 את המספר 3.

אנו יכולים אפילו להתחכם ולהגדיר שהערך שנמצא בתא בכתובת 2355 יהיה שווה לערך שבכתובת 3667. (הכתובות הן לדוגמא בלבד).

כעת נדבר קצת על משתנים, משתנים הם אזורים בזיכרון בהם נשמר המידע.
למשתנה חייבים להיות כמה מאפיינים:

1. שם בתוכנית אליו נוכל להתייחס - הרבה יותר קל וברור להתייחס לשם ולא למספר.
2. כתובת בזכרון - כלומר "תא" עם כתובת שנוכל לגשת ולהתייחס אליו.
3. סוג - יקבע את גודל התא שיזדקק לו המשתנה ואת הדרך שבה יפוענח המידע שבו.
4. ערך - זהו בעצם הערך האמיתי שנמצא בתא הזכרון.

אז איך עובדים עם משתנים?
דבר ראשון שיש לעשות ת-מ-י-ד לפני שמתחילים לעבוד עם משתנים זה להגדיר את הסוג שלהם ואת השם שלהם.
הכרזה על משתנה תראה כך :

int Number;

ציון סוג המשתנה (int) תגדיר למערכת כמה זכרון יש להקצות עבור המשתנה Number,
כמו שציינו במדריך מספר 2 - int דורש 4 בתים.
כמו כן, סוג המשתנה int מציין שאנחנו הולכים לעבוד עם מספרים שלמים.

כתיבת השם Number תאפשר לנו להתייחס למשתנה ולעשות עליו פעולות.

שימו לב שההכרזה מסתיימת בנקודה פסיק ;

יש כמה דברים שיש לשים לב אליהם כאשר בוחרים שם למשתנה.

1. שפת C היא Case sensitive, כלומר, יש משמעות לאותיות קטנות וגדולות. לכן, כאשר אתם בוחרים שם למשתנה התייחסו לגודל האותיות והקפידו לשמור על אחידות לאורך כל התוכנית.
2. משתנים לא יכולים להכיל סימנים מיוחדים כמו !@#$%^&*) וכו' אלא רק אותיות באנגלית, ספרות וקו תחתון.
3. אם אתם בוחרים לשים ספרות במשתנה שלכם, הוא אינו יכול להתחיל בספרה.
4. מומלץ לתת שמות למשתנים שקשורים לתוכן שלהם. לדוגמא: עבור משתנה המכיל מחיר של עגבניה אני אבחר את השם TomatoPrice או TomPrice בקיצור.

כאשר מכריזים על משתנה ניתן לתת לו ערך התחלתי (איתחול) , לדוגמא:

int Age = 26;

אפשר גם להגדיר כמה משתנים בשורה:

int Age,ShoeSize;