פיננסי

עסקים קמים כדי להבטיח לבעליהם רמת חיים מסוימת, אבל עסקים טובים ומצוינים נקלעים לקשיים עקב רמת חיים גבוהה מדי של בעליהם.

כאשר אנחנו באים לנתח את רווחיותו של עסק עלינו להפריד בין הרווחיות שלו, אשר נמדדת על בסיס הכנסות בניכוי הוצאות, ובין יכולתו של אותו עסק לשמש מקור הכנסה ראוי לאדם מסוים. אם עסק מרוויח 10,000 שקל בחודש, אך בעליו מוציא בכל חודש 50,000 שקל, אז אותו אדם נמצא בתזרים שלילי של לפחות 40,000 שקל לחודש. אני אומר לפחות, כי בהחלט ייתכן שהעסק ביצע השקעות שלא נכללו בסעיפי ההוצאה, אך השפיעו על התזרים בחשבון הבנק.

אלון ברוידא- במקרה כזה ניצבות בפני הבעלים כמה אפשרויות: הוא יכול להגדיל הכנסות על בסיס קבוע, לצמצם הוצאות על בסיס קבוע, לרדת ברמת החיים, לייצר הכנסות נוספות ממקורות אחרים, לגשר על הפער בין ההכנסות להוצאות באמצעות הלוואות, למכור נכסים, לייבא הון (אולי להינשא לכלה ממשפחה עשירה), או פשוט לזכות בלוטו.

רמת חיים היא אחת הסיבות ליציאתם של עסקים משפחתיים טובים מידיהם של בני המשפחות המייסדות. רמת חיים גבוהה גורמת לכך שבני משפחה שלא התאימו בזמן את רמת חייהם להכנסות האמיתיות שלהם, ייאלצו לספוג מהלומה שתפגע בהם ובמשפחתם. רמת חיים גבוהה של ההורים מובילה את ילדיהם לקבל את רמת החיים שממנה נהנו בעבר כמובנת מאליה, ואם המשפחה אינה מעבירה להם כלים שיאפשרו לייצר רמת חיים דומה לזו שאליה הורגלו — הם צפויים לירידה משמעותית ברמת חייהם.

אם בני הדור השני ינסו לשמור על רמת החיים שאליה הורגלו בלי שיהיו בידיהם מקורות ההכנסה שהיו בידי ההורים — רוב הסיכויים שייאלצו בסופו של דבר למכור את נכסי המשפחה ו/או להגיע לפשיטת רגל.

העברת נכסי משפחה לדור הבא באה לידי ביטוי בכמה דרכים:

1.      העברת מנגנון לייצור הכנסות בעסק שישמור על יכולת הייצור שלו.

2.      העברת מנגנון לייצור הכנסות בעסק שצפוי להיפגע בעקבות פרישת בן או בני משפחה מסוימים.

3.      העברת מנגנון לייצור הכנסות בעסק רק לחלק מבני המשפחה, ופיצוי בני משפחה אחרים בנכסים שווי ערך במועד חישוב השווי, אשר ערכם למקבל תלוי ביכולות או בחוסר היכולות שלו.

4.      העברת מנגנון לייצור הכנסות רק לבני המשפחה הנחשבים ראויים לניהול העסק בתמורה לשכר הוגן, ויתר בני המשפחה יהיו שותפים שייהנו מפירות העסק ככל שיהיו. כאן נדרשים בני המשפחה להיות מספיק נבונים כדי לשתף פעולה ביניהם ולא לקבור את העסק במחלוקות סביב נושאי אגו, קנאה, כבוד, חוסר הערכה וחוסר פרגון. רק בני משפחה שילמדו לפעול במשותף — ישמרו בידיהם את התרנגולת שמטילה עבורם ביצי זהב. האחרים, רובם או כולם, צפויים לפגיעה משמעותית ברמת חייהם, אם יעדיפו מודל של מחלוקת על פני מודל של שיתוף פעולה.

5.      העברת נכסים שנוצרו על ידי מנגנון לייצור הכנסות (עסק) שחדל להתקיים בסמוך לפטירתו של בן משפחה מסוים. בשיטה זו מקבל כל בן משפחה סכום כלכלי מסוים, והוא צפוי להשקיעו בצורה ראויה כדי שיוכל לשמר את רמת החיים שאליה הורגל בחיי הוריו. מובן שמתבקש במקרה הזה שבן המשפחה המקבל יהיה מספיק חכם כדי לבנות מנגנון יצירת הכנסות חלופי לזה שהיה קיים עד מות האב המייסד. בפועל, מקבל הנכסים הוא בדרך כלל צעיר יחסית, והוא מקבל את הנכסים ללא הדרכה וללא תכנון ומשקיע את רובם בשמירה על רמת חיים, או אף בהגדלתה עד למועד שבו הנכסים שקיבל נעלמו ונגוזו.

          בעל עסק שלא השכיל לחנך את ילדיו לפתח יכולות עסקיות, ושמר עליהם מפני פגעי עולם העסקים תוך שהוא עוטף אותם בכל הפינוקים שניתן לרכוש בכסף — שנוצר על ידי מנגנון יצירת ההכנסות שלו — גורם למעשה לילדיו להיות בעמדה נחותה בבואם להתמודד לימים עם העולם הכלכלי.

מי שמגיע לעולם העסקים רעב, יפעל בדרך כלל טוב יותר ממי שמגיע שבע

רק מי שיבין, כי יש להפריד בין הפינוקים שמעניק הרכוש ובין היכולת של מנגנון ייצור ההכנסות להמשיך ולתפקד גם בהיעדרו של המייסד, יכשיר את ילדיו להתמודדות ראויה עם הצורך בשימור מנגנון יצירת הכנסות, שימור שיתאים לרמת החיים שאליה הורגלו. לעומת זאת, מי שלא יחנך את ילדיו לפעולה בעולם העסקים, יגלה במהרה שנתן להם מתנה מתכלה במקום מתנה ששומרת על ערכה ואף מגדילה אותו. מי שמקבל מנגנון לייצור הכנסות ולא ישקיע זמן ושכל בתהליכי הכשרה לקראת קבלתו יגלה במהרה שקיבל מתנה לזמן קצר שתגרום לו סבל במקום הנאה.

זו הסיבה שתהליך מעבר בין־דורי אינו תהליך של כתיבת מסמכים, אלא תהליך של הבנת תהליכים וכיוונים. תהליך שבו אנו לומדים בעצמנו ומקנים לילדינו את הידע, הניסיון וחוכמת החיים הנדרשים כדי לגרום לכך שמנגנון יצירת ההכנסות המשפחתי יתפתח ויגדל באופן שיאפשר לכל אחד ואחד מבני המשפחה ליהנות משימור רמת החיים שאליה הורגל, או אף לשפר אותה.

תהליך שכזה אינו נוצר מעצמו. הוא נוצר רק בעבודה קשה, כנה ומאומצת של בני המשפחה במטרה לגבש כללי משחק מקובלים (חוקה משפחתית) ויכולת תפקוד משותפת במסגרת מנגנוני יצירת ההכנסות הקיימים או שצפויים להיווצר כתוצאה מהתהליך שאותו תעבור המשפחה.